Vayedaber

Simple Havroutah

Eirouvine

Daf 39a

לֹא יְטַיֵּיל אָדָם עַל פֶּתַח מְדִינָה כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס לַמֶּרְחָץ מִיָּד, הָדַר בֵּיהּ!

Traduction

a person may not stroll at the entrance to the city toward the end of Shabbat or a Festival in order to enter a bathhouse immediately upon the conclusion of Shabbat, then Rabba would have retracted his statement with regard to an eiruv. This baraita indicates that even walking on Shabbat for something one needs after Shabbat falls into the category of prohibited preparation.

Rachi non traduit

לא יטייל אדם. בשבת או ביו''ט סמוך לחשיכה עד פתח מדינה כדי להתקרב למרחץ להיות מזומן ליכנס כשתחשך מיד אלמא אף על גב דהילוך גרידא עביד ולא אמר מידי אסור וגבי עירוב אי בדיבורא הוה אסור משום הכנה בשתיקותא נמי הוה אסור:

וְלָא הִיא, שְׁמִעַ לֵיהּ וְלָא הֲדַר בֵּיהּ. הָתָם — מוֹכְחָא מִילְּתָא, הָכָא — לָאו מוֹכְחָא מִילְּתָא הִיא.

Traduction

The Gemara rejects this argument: And this is not correct. Rabba heard this baraita but did not retract his ruling, as a distinction can be drawn between the cases. There, in the baraita pertaining to one who walks to the end of his field, or one who strolls at the entrance to the city, it is clear to all observers that he is doing so in order to determine what work the field needs after Shabbat, or to enter the bathhouse immediately after Shabbat, respectively. Whereas here, with regard to an eiruv, it is not clear to others that one’s actions are for the purpose of establishing an eiruv.

Rachi non traduit

מוכחא מילתא. מאי בעי בשדהו אם לא לידע מה היא צריכה ורחמנא אמר ממצוא חפצך וגו' (ישעיהו נ''ח:י''ג) וכן בפתח המדינה אבל חוץ לעיר עד התחום לא מוכחא מילתא דלערובי לצורך מחר קאזיל ולא מסקי אינשי אדעתייהו אלא אי צורבא מרבנן הוא אמרינן שמעתא משכתיה שמהרהר בה ואין דעתו עליו:

אִי צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן הוּא, אָמְרִינַן: שְׁמַעְתָּא מְשַׁכְתֵּיהּ. וְאִי עַם הָאָרֶץ הוּא, אָמְרִינַן: חַמְרָא אִירְכַס לֵיהּ.

Traduction

The Gemara explains: If he is a Torah scholar [tzurva merabbanan], we, the observers, would say: Perhaps his study pulled him, i.e., he was engrossed in his study and was not paying attention to where he was going. And if he is an ignoramus, we would say: Perhaps he lost his donkey and went to look for it. His actions give no indication that he is going to establish an eiruv for the following day, as establishing an eiruv does not require any recognizable action.

Rachi non traduit

אמרי לך. דילמא מתני' עצה טובה קמ''ל הא דקתני נוטלו ובא לו שלא יאבד ויפסיד פתו ויטרח באחרת ולעולם אי בעי מערב באחרת ודקתני אין עירוב לשני בקנייה קמייתא קאמר אי לא הדר מערב:

חמרא אירכס ליה. ואזיל לעיוני דאפילו בשבת מותר להשיבו מתוך התחום לביתו אבל מידי דאסיר ליה למיעבד בשבת אסיר ליה לזמוני נפשיה לההוא מידי:

גּוּפָא, אָמַר רַב יְהוּדָה: עֵירַב בְּרַגְלָיו בְּיוֹם רִאשׁוֹן — מְעָרֵב בְּרַגְלָיו בְּשֵׁנִי. עֵירַב בְּפַת בְּיוֹם רִאשׁוֹן — מְעָרֵב בְּפַת בְּיוֹם שֵׁנִי.

Traduction

The Gemara now examines Rav Yehuda’s statement itself, which was cited in the course of the previous discussion. Rav Yehuda said: If one established an eiruv with his feet on the eve of the first day, he may establish an eiruv with his feet on the eve of the second day as well. If he established an eiruv with bread that he deposited in the place where he wishes to acquire his place of rest on the eve of the first day, he may establish an eiruv with bread on the eve of the second day as well.

עֵירַב בְּפַת בָּרִאשׁוֹן — מְעָרֵב בְּרַגְלָיו בַּשֵּׁנִי. עֵירַב בְּרַגְלָיו בָּרִאשׁוֹן — אֵין מְעָרֵב בְּפַת בַּשֵּׁנִי, שֶׁאֵין מְעָרְבִין בַּתְּחִלָּה בְּפַת.

Traduction

If he established an eiruv with bread on the eve of the first day, and his eiruv was eaten, he may change and establish an eiruv with his feet on the eve of the second day. However, if he established an eiruv with his feet on the eve of the first day, he may not establish an eiruv with bread on the eve of the second day, as one may not initially establish an eiruv with bread on a Festival for the sake of Shabbat because it is prohibited to prepare on a Festival for Shabbat.

Rachi non traduit

עירב בפת בראשון. ונאכל עירובו מערב ברגליו בשני:

שאין מערבין בתחילה בפת. מי''ט לשבת משום הכנה דקרי ליה השתא שם עירוב:

עֵירַב בְּפַת בְּיוֹם רִאשׁוֹן מְעָרֵב בְּפַת בְּיוֹם שֵׁנִי, אָמַר שְׁמוּאֵל: וּבְאוֹתָהּ הַפַּת. אָמַר רַב אָשֵׁי: דַּיְקָא נָמֵי מַתְנִיתִין, דְּקָתָנֵי: כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה? מוֹלִיכוֹ בָּרִאשׁוֹן, וּמַחְשִׁיךְ עָלָיו, וְנוֹטְלוֹ וּבָא לוֹ. בַּשֵּׁנִי, מַחְשִׁיךְ עָלָיו, וְאוֹכְלוֹ וּבָא לוֹ.

Traduction

With regard to the statement: If he established an eiruv with bread on the eve of the first day, he may establish an eiruv with bread on the eve of the second day, Shmuel said: Only with the same bread. Rav Ashi said: The wording of the mishna is also precise according to this understanding, as we learned: What does he do if a Festival occurs on Friday, and he wishes to establish an eiruv that will be valid for both the Festival and Shabbat? He brings the eiruv to the spot that he wishes to establish as his residence on the eve of the first day, and he stays there with it until nightfall, and then he takes it with him and goes away. On the eve of the second day, he takes the eiruv back to the same place as the day before, and stays there with it until nightfall, and then he may eat the eiruv and go away. The wording of the mishna indicates that he must establish his eiruv for the second day with the same bread that he used for the first day, as argued by Shmuel.

Rachi non traduit

דיקא נמי. באותה פת דקרא עליה שם מאתמול והשתא קא שתיק אבל לא בפת אחרת דבעי למיקרי שם עירוב השתא:

וְרַבָּנַן, דִּילְמָא הָתָם — עֵצָה טוֹבָה קָא מַשְׁמַע לַן.

Traduction

The Gemara adds: And the Rabbis, who do not accept the opinion of Shmuel, argue that this is no proof, as perhaps there, the mishna is merely teaching us good advice as to how one can rely on a single eiruv and avoid having to prepare an additional eiruv for the second day.

Rachi non traduit

ורבנן. אביי ורבה בר חנן דקא מתמהי לעיל אהכנה דרבה ולא ילפי מהא מתני' דדיקא כוותיה דמשמע בפת אחרת לא אלמא הכנה היא:

מַתְנִי' רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהָיָה יָרֵא שֶׁמָּא תִּתְעַבֵּר, מְעָרֵב אָדָם שְׁנֵי עֵירוּבִין, וְאוֹמֵר: עֵירוּבִי בָּרִאשׁוֹן לַמִּזְרָח, וּבַשֵּׁנִי לַמַּעֲרָב. בָּרִאשׁוֹן לַמַּעֲרָב, וּבַשֵּׁנִי לַמִּזְרָח. עֵירוּבִי בָּרִאשׁוֹן, וּבַשֵּׁנִי כִּבְנֵי עִירִי. עֵירוּבִי בַּשֵּׁנִי, וּבְרִאשׁוֹן כִּבְנֵי עִירִי. וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים.

Traduction

MISHNA: During the time period when the Jewish calendar was established by the court according to the testimony of witnesses who had seen the new moon, Rosh HaShana would be observed for only one day if witnesses arrived on that day, and for two days if witnesses failed to arrive and the month of Elul was declared to be an extended, thirty-day month. Rabbi Yehuda says: With regard to Rosh HaShana, if one feared that the month of Elul might be extended, and he wanted to travel in two different directions on the two days that could be Rosh HaShana, this person may establish two eiruvin and say: My eiruv on the first day shall be to the east and on the second day to the west, or alternatively: On the first day it shall be to the west, and on the second day to the east. Similarly, he may say: My eiruv shall apply on the first day, but on the second day I shall be like the rest of the inhabitants of my town, or alternatively: My eiruv shall apply on the second day, but on the first day I shall be like the rest of the inhabitants of my town. And the Rabbis did not agree with him that the two days of Rosh HaShana can be divided in such a manner.

Rachi non traduit

מתני' שמא תתעבר. בגולה קמיירי שמא יעשו ב''ד הגדול אלול מעובר ויהיו שני ימים טובים והוא צריך לילך בראשון לצד אחד ובשני לצד אחר:

מערב שני עירובין. ומניחן בעי''ט זה לכאן וזה לכאן ואומר כו' כדלעיל:

ולא הודו לו חכמים. דקסברי קדושה אחת הן:

וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מַתְנֶה אָדָם עַל הַכַּלְכַּלָּה בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן, וְאוֹכְלָהּ בַּשֵּׁנִי.

Traduction

And Rabbi Yehuda said further, with regard to the two days of Rosh HaShana that one observes because he does not know which is the real day of the Festival: A person may make a condition with regard to a basket of tevel produce on the first day of the Festival and say as follows: If today is the Festival and tomorrow is an ordinary weekday I will separate the teruma and tithes tomorrow, and I have performed nothing today; if today is an ordinary weekday, I hereby separate the appropriate teruma and tithes now. He may then eat the produce on the second day of the Festival, since one of his two acts of tithing was certainly performed on an ordinary weekday.

Rachi non traduit

מתנה אדם על הכלכלה. של טבל בי''ט ראשון של ר''ה ואומר אם היום חול תהא זו תרומה על אלו ואם היום קדש אין בדברי כלום דאין מגביהין תרומה בי''ט דשבות דרבנן היא במסכת ביצה ולמחר אומר אם אתמול קדש והיום חול תהא זו שאמרתי אתמול תרומה על אלו ואם היום קדש ואתמול חול כבר היא תרומה מאתמול ואוכל כלכלה המתוקנת ומשייר התרומה:

וְכֵן בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בָּרִאשׁוֹן, תֵּאָכֵל בַּשֵּׁנִי. וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים.

Traduction

And similarly, an egg that was laid on the first day of the Festival may be eaten on the second day, since one of the days is certainly an ordinary weekday. And the Rabbis did not agree with him even with regard to these two days.

Rachi non traduit

ולא הודו לו חכמים. דסברי דתרוייהו קדושה אחת היא ואין מגביהין בהן תרומה:

Tossefoth non traduit

וכן ביצה שנולדה ביום ראשון. פי' לא הודו לו שתאכל אפילו בשני דקדושה אחת היא ובריש ביצה (דף ג.) דפריך למאן דגזר ביצה משום משקין שזבו קשה דר' יהודה דהכא אדרבי יהודה דפ' חבית (שבת קמג.) דתנן ר' יהודה אומר אם לאוכלין היוצא מהן מותר ומשני אמר ר' יוחנן מוחלפת השיטה צריך לומר ההיא דחבית מחליף דהך דהכא אם היה מחליף לא היה מרויח כלום דרבנן מחמירי טפי והא דאמר רבי יוחנן בפ' חבית (שבת דף קמג:) הלכה כר' יהודה היינו לפי מה שהיתה המשנה שנויה כדאמר בהגוזל עצים (ב''ק ד' צו:) ולמאי דאפכיתו ותניתו הלכה כר''מ ובלאו הכי אין סברא להפוך כאן כל הבבות ואין להאריך:

רַבִּי דּוֹסָא בֶּן הַרְכִּינָס אוֹמֵר: הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה בְּיוֹם טוֹב שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, אוֹמֵר: ''הַחְלִיצֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ אֶת יוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, אִם הַיּוֹם אִם לְמָחָר''. וּלְמָחָר הוּא אוֹמֵר: ''אִם הַיּוֹם אִם אֶמֶשׁ''. וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים.

Traduction

Rabbi Dosa ben Harekinas says: One who passes before the ark in the synagogue and leads the congregation in prayer on the first day of the festival of Rosh HaShana says: Strengthen us, O Lord our God, on this day of the New Moon, whether it is today or tomorrow. And similarly, on the following day he says: Whether Rosh HaShana is today or yesterday. And the Rabbis did not agree with him that one should formulate his prayer in this conditional manner.

Rachi non traduit

החליצנו. זרזנו והחליצנו כמו נחלץ חושים (במדבר לב):

אם היום אם מחר. אם היום הוא החליצנו היום ואם מחר מחר:

ולא הודו לו חכמים. בגמ' מפרש אי אתנאה קאי וקא סברי לאו ספק הוא אלא יום ראשון הוא ראש חדש או אזכרון קאי וקסברי דאין מזכירין של ר''ח בראש השנה:

גְּמָ' מַאן ''לֹא הוֹדוּ לוֹ''? אָמַר רַב: רַבִּי יוֹסֵי הִיא, דְּתַנְיָא: מוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהָיָה יָרֵא שֶׁמָּא תִּתְעַבֵּר, מְעָרֵב אָדָם שְׁנֵי עֵירוּבִין, וְאוֹמֵר: עֵירוּבִי בָּרִאשׁוֹן לַמִּזְרָח, וּבַשֵּׁנִי לַמַּעֲרָב. בָּרִאשׁוֹן לַמַּעֲרָב, וּבַשֵּׁנִי לַמִּזְרָח. עֵירוּבִי בָּרִאשׁוֹן, וּבַשֵּׁנִי כִּבְנֵי עִירִי. עֵירוּבִי בַּשֵּׁנִי, וּבָרִאשׁוֹן כִּבְנֵי עִירִי. רַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר.

Traduction

GEMARA: Who are the Sages who did not agree with Rabbi Yehuda? Rav said: It is those who follow the opinion of Rabbi Yosei, as it was taught in the Tosefta: Even though the Rabbis disagree with him about a Festival and Shabbat that occur on consecutive days and say that one cannot make two separate eiruvin for the two days, they concede to Rabbi Eliezer with regard to Rosh HaShana that if a person feared that the month of Elul might be extended, he may establish two eiruvin and say: My eiruv on the first day shall be to the east, and on the second day to the west, or: On the first day it shall be to the west, and on the second day to the east, or: My eiruv shall apply on the first day, but on the second day I shall be like the rest of the inhabitants of my town, or: My eiruv shall apply on the second day, but on the first day I shall be like the rest of the inhabitants of my town. But Rabbi Yosei prohibits it.

Rachi non traduit

גמ' מודים חכמים. אע''ג דפליגי עליה דר''א בשבת ויו''ט הכא מודו דב' ימים טובים של ר''ה ב' קדושות הן דחד מינייהו חול ומשום ספיקא דלא ידעינן אי עברוהו ב''ד וקדשו ירחא ביום ל''א והוה ליה ראשון חול או ביום ל' נקבע והוי שני חול הוא דעבדי להו:

ור' יוסי אוסר. דקסבר לאו משום ספיקא דשמא באו עדים ביום ל' ספק ביום ל''א לחודיה איתקון אלא אף משום שמא באו עדים מן המנחה ולמעלה איתקון דתרוייהו קדישי דאמור רבנן שהיו מצפין ביום ל' של אלול שמא יבאו עדים שנראית הלבנה בו ויקדשו ב''ד את החדש היום ונוהגין אותו היום קדש שמא י''ט הוא ותניא תמיד של ר''ה שחרית קרב כהלכתו תמיד של חול ושיר של חול המתוקן ליום בהשיר שהיו הלוים אומרים במקדש ביום הראשון כו' [תמיד פ''ז מ''ד] בתמיד של בין הערבים אומר שיר אחר הסירותי מסבל שכמו כדאמרינן בפרק בתרא של ר''ה (ד' ל:) ואם באו עדים אחר תמיד של בין הערבים שכבר קרב בשיר של חול תיקנו שיהיו מקדשין החדש מחר ומיום המחרת מונין קביעתו כדי לומר שיר הראוי לי''ט ומ''מ גמר יום שלשים נוהגין קדש כתחלתו שכך תקנו שיהו נוהגין אותו היום קדש ואפילו גמרו של יום ואע''פ שיודעין שידחה ליום המחרת ולמחר קדש והרחוקים מב''ד נוהגין שני ימים טובים לאו משום ספק נראית לבנה ביום ל' והוי שני חול ספק ביום ל''א והוי ראשון חול קא עבדי אלא משום שמא באו עדים אחר תמיד של בין הערבים ונהגו ב''ד שניהן קדש קא עבדי אלמא שניהן קדש:

Tossefoth non traduit

מודים חכמים לר' אליעזר. תימה דסברת חכמים הפוכה ממה דקי''ל כרב דפסיק לעיל כד' זקנים דשבת וי''ט ב' קדושות הן ובב' ימים טובים של ר''ה קי''ל נמי כוותיה דנולדה בזה אסורה בזה והיינו אפכא מסברת חכמים:

אָמַר לָהֶן רַבִּי יוֹסֵי: אִי אַתֶּם מוֹדִים שֶׁאִם בָּאוּ עֵדִים מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה, שֶׁנּוֹהֲגִין אוֹתוֹ הַיּוֹם קֹדֶשׁ וּלְמָחָר קֹדֶשׁ?!

Traduction

Rabbi Yosei said to the Rabbis: Don’t you concede that if witnesses came from the time of minḥa and onwards on the first day of Rosh HaShana and testified that they had seen the new moon, we do not rely on their testimony to sanctify that day as Rosh HaShana; rather, since their testimony was not given on time, we observe that day as sanctified and also the following day as sanctified? This indicates that the two days of Rosh HaShana are not observed out of doubt as to which is the proper day; rather, it is as though the two days are one long day that are imbued with one unified sanctity. Therefore, it should not be possible to divide them.

Rachi non traduit

אי אתם מודים כו'. כדפרישית אלמא אנן דרחקינן מב''ד מספקא לן דילמא הכי הוה ותרוייהו קדש:

Tossefoth non traduit

אי אתם מודים לי שאם באו עדים כו'. תימה לרבה דאמר בפ''ק דביצה (דף ה.) מתקנת רבי יוחנן בן זכאי שהתקין שיהו מקבלין עדות החדש כל היום כולו ביצה שרי וכי לא נחלקו ר' יוסי ור' יהודה אלא בזמן שבהמ''ק קיים ולא לדורות וי''ל דנפקא מינה אף על גב דפליגי בא''י בזמן שבהמ''ק קיים כדמשמע לישנא דקתני שהיה ירא שמא תתעבר מ''מ נפקא מינה פלוגתייהו גבי לאחר חורבן לבני בבל דהא דקאמר רבה מתקנת ריב''ז ביצה שריא היינו דוקא לבני א''י כדקתני התם בהדיא הא לן והא להו לפי שיש להם היכירא שנשתנה להן המנהג אחר חורבן שהיו מקבלים עדות כל היום אבל לבני בבל שלא נשתנה להם המנהג דלעולם עושין ב' ימים ביצה אסורה דכמו שבזמן שבהמ''ק קיים היה נחשב להם ב' ימים קדושה אחת הוא הדין לאחר חורבן דאין ניכר להם שום שינוי בין קודם חורבן בין לאחר חורבן והא דקאמר לקמן וכן היה רבי יוסי אוסר בשני ימים טובים של גליות ומפרש רבא דה''ק וכן היה רבי יוסי אוסר בשני ימים טובים של ר''ה בגולה לאו היינו אליבא דרבה דלדידיה עיקר פלוגתייהו בהכי אלא רבא לטעמיה דאמר פ''ק דביצה (דף ה:) אף מתקנת ריב''ז ואילך ביצה אסורה דמי לא מודה ריב''ז שאם באו עדים מן המנחה ולמעלה פירוש סמוך לחשיכה כל כך שאין שהות ביום כדי לקבל עדות שנוהגין היום קדש ולמחר קדש שאע''פ שיודעין שלא יקדשוהו היום אלמא קדושה אחת היא שאע''פ שבטלה תקנתא ראשונה אחר חורבן שהיו מקבלין עדות החדש כל היום מסתמא לא בטלה לגמרי דבסמוך לחשיכה אין פנאי לקבל עדות ונוהגין אותו היום קדש כו' ורש''י ורבינו חננאל פירשו שם כל אחד ואחד לפי שיטת גירסתו ול''נ וא''ת נהרדעי דאמרי התם ביצה מותרת דלא חיישינן דילמא עברוה לאלול כמאן סברוה דלר' יהודה אפילו אי עברוה לא הוי קדושה אחת ואי כרבי יוסי הא קאסר הכא וי''ל דנהרדעי סברי דלעולם בבבל ביצה שריא אפילו בתקנה ראשונה דדוקא במקום ב''ד אי עברוה לאלול חשיב קדושה אחת אבל שלא במקום ב''ד דעבדי לעולם שני ימים הוו שתי קדושות דאזלינן בתר רוב שנים שאינן מעוברות כדאמרינן במס ר''ה (דף כא.) לענין יום הכפורים שאין עושין אלא יום אחד ואף על גב דרבי יוסי סבר אפילו בבבל קדושה אחת הוו כדאמר ומודה רבי יוסי בשני ימים טובים של גליות משמע דבשני ימים טובים של ר''ה הוו קדושה אחת נהרדעי לא סבירא להו בהא כרבי יוסי:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source